צוות חא"פ (פרץ-חלוץ-אולמרט) - נשארו כיתה, לאחר הכישלון הלאומי ולא ימשיכו בבית ספרינו. מה בין חלוץ לאלי זעירא, שני אנשים מוכשרים, כריזמטיים, בטוחים בעצמם שהוליכו את הממשלות באף - וטעו קשות בצומת החלטות גורליות. אולמרט, פרץ וחלוץ - יצאו מהדו"ח כשלישיית "פתט".
* מאת: עו"ד אברהם פכטר, סא"ל (מ)
מוזר, עד כמה קווים משותפים ותובנות דומות ניתן לראות בין תחילת מלחמת יום הכיפורים לבין מלחמת לבנון 2 - ובמיוחד בין שני האישים הדומיננטיים: ראש אמ"ן דאז - האלוף אלי זעירא לבין הרמטכ"ל של מלחמת לבנון 2, דן חלוץ. גם התוצאות כמעט זהות. גם אז וגם היום את כל "התיק" הפילו על הרמטכ"ל - אבל היום גם הדרג המדיני לא נוקה. אם עוצמים עיניים ושומעים את הנאמר בדו"ח ווינוגרד ואת הביקורת המוטחת בחלוץ, שומעים ורואים ברקע את האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן של מלחמת יום הכיפורים. אנשים אימפולסיביים מוכשרים דומיננטיים, כריזמטיים, שלא נתנו לעוזרים הבכירים שלהם להתבטא, לא שמעו בקולם, חשבו שהם חכמי הדור היחידים, ומה שהכשיל אותם - זה ביטחונם הבלתי מוגבל שחצנותם ויהירותם.
לגבי חלוץ עוד החמירו יותר בכך שמשתמע שהציג מצג שווא לממשלה. וככל שהאדם מחזיק במשרה גבוהה ואחראית יותר, כך הנפילה ממרום התהילה לבור תחתיות גדולה יותר וכואבת יותר.
ראוי לציין שדו"ח ווינוגרד נתן ציון עובר+ למודיעין צה"ל, להבדיל ממלחמת יום הכיפורים, שם הוא כשל והכשיל (ראה מאמר בנושא זה "הצדעה לתא"ל(מ) יואל בן פורת)..
פן נוסף, שיש לו קשר ישיר בין שתי המלחמות, הן בהערכה הלאומית ששררה אז וחזרה על עצמה במלחמת לבנון 2, היא "הקונספציה" השגויה והמסוכנת של "סבירות נמוכה" למלחמה.
עד כמה שהדבר מרגיז, מעורר תמיהות ומדאיג, התובנה המסוכנת הזאת, מודגשת בצורה ברורה בדו"ח ווינוגרד. לאמור: ההערכה הלאומית היתה שמלחמה נוספת לא צפויה עם שכנינו בזמן הקרוב, וניתן יהיה להסתפק בתגובה צבאית נקודתית. מכאן - שאין צורך להכין את הצבא ואת האמצעים למלחמה, וכך הגיע צה"ל למלחמת לבנון 2 - לא מוכן, לא מאומן, עם ימ"חים חצי ריקים, עם קצינים ברוב הרמות לא מאומנים וחמור מכך, עם מינויים לא מתאימים.
כאשר קציני מילואים לא התאמנו משך שנים, כאשר קציני שריון וחיילים מקבלים טנקים למלחמה עם מערכות מתוחכמות, שלא התאמנו איתם או לא מכירים אותם - ובמקרים רבים עם ציוד בסיסי חסר - דוגמת ציוד לראיית לילה, רימוני עשן וציוד הגנתי אחר - לא פלא שהם לא תפקדו ולא הצליחו בחלק ממשימותיהם.
יתירה מכך, כאשר מפקדי אוגדות, קצינים מוכשרים ומצטיינים בתפקידיהם הקודמים, לא הוכשרו לפקד על אוגדות, כאשר מפקד אוגדת שריון לא עבר הסבה לשריון, התוצאה מתבקשת. על הרמטכ"ל החדש גבי אשכנזי לתקן ולשקם את צה"ל ולהכינו במהירות למשימות העתידיות.
האחריות על הצבא כשירותו, מוכנותו וביצועיו - מוטלים על הרמטכ"ל. חלוץ היה לפני מינויו לרמטכ"ל סגן רמטכ"ל, שזה תפקידו העיקרי, ולכן אי מוכנות צה"ל למשימתו במלחמה, אי גיוס מילואים והכשרתו מוטלת על כתפיו בלבד - ולא יכולים לרמוז בנושא זה, לבעלי התפקידים שהיו לפניו כמו רמטכ"ל ושר ביטחון מופז, אלופי הפיקוד ומפקד זרוע היבשה, כמו האלוף גנץ שהיה גם אלוף פיקוד הצפון, למרות שיש להם חלק לא קטן במצב צה"ל, בקושר הרתעתו ותדמיתו.
אך יחד עם זאת - למרות כל הכישלונות, המפגעים, המטרות שלא הושגו, האכזבות, העורף שהופקר, יחידות צה"ל אלה שלחמו אלה שקיבלו משימות ברורות, סדיר ומילואים, למרות התנאים הקשים, למרות ההפתעות שהכינה החזבאללה, נצחו בכל המגעים הצבאיים, הסבו אבידות קשות לחזבאללה, בלוחמים, בתשתיות, בדחיקתם והרחקתם מעבר לליטני, ובהישגים של חיל האוויר בחיסול הטילים ארוכי הטווח ובהריסת רובע "דאחייה" בבירות מעיזו של נסראללה. על כך יש להוסיף הישגים מדיניים - כמו: החלטה 1701, הכוח הרב לאומי - וצבא לבנון לאורך הגבול במקום מוצבי חיזבאללה.
הממשלה לפי הדו"ח, כולה קיבלה ציון נכשל, כאשר השרים אישרו מהלכים, מבלי להבינם, מבלי שקיבלו הסבר מקיף על אופי הפעולות ומבלי לשאול שאלות, להקשות קושיות ולבקש חלופות והצגת תכניות פעולה לפני הכניסה ללבנון ובמיוחד איך ומתי לצאת משם.
הנימוקים והטענות שנשמעים מטעם תומכי אולמרט - שלמעשה צה"ל הוא הגורם שנכשל והכשיל את הממשלה, הוא מגוחך, תמוהה ומסוכן. חברו וחביבו של אולמרט, שר המשפטים לשעבר טומי לפיד טען בטלויזיה שגם אם צה"ל היה מציג לפי דרישה, מספר חלופות, הוא היה נכשל בכולם. טענה הזויה חסרת בסיס והיגיון, שהרי אם צה"ל היה מציג בנוסף לחלופה היחידה שבוצעה גם חלופות לדוגמא: של תגובה אווירית בלבד לשבוע ימים, או תגובה אווירית משולבת קרקעית לתקופה של 10 ימים בלבד, לפי תכניות שהיו מוכנות במטכ"ל ובפיקוד צפון, המלחמה היתה נראית אחרת, התוצאות היו שונות. וועדת ווינוגרד היתה ממונה לצרוך חלוקת צל"שים ולא להדחת הממשלה.
להערכתי האפשרויות הקיימות כדי לצאת מהפלונטר שנוצר הם אלה:
א. על ראש הממשלה לקחת אחריות אישית ציבורית פרלמנטרית ולהתפטר, ובכך לשמור על כבודו (עדיין לא מאוחר - למרות שהודיע שלא יתפטר בשלב זה).
ב. על מפלגת העבודה, ש"ס או ליברמן לפרוש מהממשלה ולפרק את הקואליציה.
ג. שרים, בעלי כבוד עצמי, אנשי אמת ומוסר ולא פוליטיקאים מובהקים, יתפטרו יתנו דוגמא אישית ובכך יאיצו את נפילת הממשלה.
ד. על הכנסת להביע אי-אמון בממשלה, ובכך להפילה.
מבחינה משפטית יבשה, אין ראש הממשלה ושריה חייבים להתפטר, מאחר ואין הם חייבים לקבל את המלצות הוועדה.
הדבר נכון לגבי וועדת חקירה ממשלתית וועדת בדיקה ממשלתית - אבל ההמלצות שלהן ומסקנותיהן נובעות ממשקלם הציבורי מוסרי, ומכוח המינוי ומעמד חברי הוועדה.
חבל, חבל מאד שראש הממשלה ושריו, יחכו לדו"ח הסופי, שם הוועדה תיאלץ לומר להם בבהירות, לכו הביתה, החזירו את המנדט לציבור ואל תמשיכו להתבזות. נקווה, שהשכל הישר ינחה את הממשלה או חלק ממנה לפעול בדרך הנכונה. ניתן לזמן לציבור ולשכל לעשות את שלו.
ומספר הערות לסיום:
1. על רבים בציבור, עסקנים פרשנים, עיתונאים ופוליטיקאים, לבקש סליחה מחברי וועדת ווינוגרד, שלא האמינו בה, תקפו אותה, האשימו אותה כוועדה מטעם שבאה לחפות על אולמרט. לבקש סליחה, לא בושה ולא מאוחר מדי.
2. עכשיו ברור שאנו מתגעגעים לאריק שרון, גנרל, אסטרטג בחסד, איש צבא מנעוריו שהמלחמה בהנהגתו היתה נראית אחרת.
אצל אריק - חלוץ היהיר והשחצן, לא היה דומיננטי וקובע והיה יודע את מקומו.
אצל אריק - המהלך הקרקעי היה נראה אחרת, פועל אחרת וכישרונו הצבאי ומהלכיו הצבאיים, היו מובילים לניצחון, הכרעה ושבירת חזבאללה.
3. המצב, לפי דו"ח ווינוגרד - דומה לאדם שגילו אצלו מחלה אנושה, אבל בשלבים ראשוניים ולכן ניתן עדיין להצילו ולהבריאו.
הטענה של אולמרט - שהוא מוכן ומתאים לתקן את הכשלים שנתגלו, דומה לאותו חולה שחושב/מאמין שהוא יכול לנתח את עצמו. תמוהה לא הגיוני ומעורר רחמים.
4. בדו"ח וינוגרד - מוזכר אולמרט 165 פעמים בהקשר למושג נכשל, כשל, כשלון, הדבר מדבר בעד עצמו.
5. כששומעים את נימוקי השרים בעד השארות בממשלה - בא לי לבכות מרוב כעס ועלבון.
6. כשצועקים ודורשים שאולמרט יילך הביתה - לאיזה בית הכוונה? הבית ברחוב כרמייה, עדיין לא מוכן.
7. יש רק נימוק אחד רציני נגד ההתפטרות - אולמרט יאבד את "מקום עבודתו" - 25-20 שרים מובטלים יגדילו את אחוזי האבטלה.
8. כששמעתי את פרס - ונימוקיו בעד ונגד, ראיתי את אחרון הנפלים - פתטי ועצוב.
